שוויון בנטל,
ככה עושים את זה נכון:
השופט עוזי פוגלמן, מ"מ נשיא בית המשפט הגבוה לצדק, בחותמו את פסק הדין בנושא גיוס החרדים
הנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה שניתנה מיד לאחר פסק הדין
"על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצרכי הצבא וליכולותיו"
"בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו"
החלטת בג"ץ האחרונה שהתקבלה בנושא גיוס החרדים לצה"ל הבהירה כי מלחמת "חרבות ברזל" הפכה את הנטל הביטחוני המוטל על כתפי המשרתים ומשפחותיהם לבלתי אפשרי, והעמיקה את המשבר הכלכלי בו מצויה מדינת ישראל. במציאות בה צה"ל משווע לכוח אדם נוסף, אין כל הצדקה להמשך מתן פטור גורף לחרדים, שיכולים ללמוד מהציונות הדתית כיצד ניתן לשלב "ספרא וסייפא" ולתרום את חלקם להגנה על ביטחונה של המדינה. הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, אשר הגיעה מיד לאחר החלטת בג"ץ, הורתה לצה"ל לפעול באופן מיידי לגיוסם של 4,800 חרדים עוד בשנת הגיוס הנוכחית, ולהציג תכנית לגיוס היקפים גדולים יותר בהמשך.
ההיסטוריה הארוכה והמפורטת של גיוס החרדים לצה"ל מצביעה על מספר גורמים עיקריים לכישלון עד כה : התייחסות לחרדי כמי שברירת המחדל עבורו אינה שירות צבאי; הגדרה מרחיבה באשר ל"מיהו חרדי" בהיבט הגיוס; הטלת האחריות לגיוס על צה"ל בלבד, מבלי להעניק לו כלים מסייעים אפקטיביים וללא אכיפה ע"י הממשלה – שאף מתגמלת ישיבות בעלי היקף תלמידים גדול שאינו מתגייס לצה"ל; כל זאת לצד עיסוק בעלות גיוסם של החרדים לצה"ל, במקום בתועלת הכלכלית למדינה בטווח הארוך. גם הטענות התומכות באי-גיוסם של החרדים על כך שלא ניתן לעשות זאת בכפייה, היעדר תשתיות ותנאים מאפשרים, הסדרי שירות שאינם ממשים את ערך השוויון, והדרת נשים כתוצאה מכך - מוכחות כשגויות.
תכנית הפעולה המוצעת, לנוכח היקפי דחויי השירות במעמד "תורתו אמונתו" של כ-63,000, מחלקת את האוכלוסייה לשלושה חלקים:
"דור המעבר" יבצע לאלתר תהליך מיון וגיוס עם כלים מותאמים בלשכת גיוס חרדית, שתדע גם לייצר קשר מותאם עם הקהילה;
לצורך כך, צה"ל יידרש להקים "בקו"ם לאומי" בו יתמיינו וייקבע שיבוצם של כלל המועמדים לשירות אשר יוגדרו כחרדים, תוך מתן עדיפות וזכות ראשונים לשירות בצה"ל בהתאם לצרכי הביטחון. נדרש יהיה להקים גם מכינות ייעודיות שישפרו את סיכוי הצלחתם של החרדים בשירות הצבאי, ובסיום השירות - תהליך של הכנה לקראת שילובם במשק הישראלי. לצד כל אלה, ולנוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, יתאפשר למספר "עילויים" להמשיך בתהליך דחיית גיוס עד פטור, וזאת באמצעות מכסה שתיקבע בחוק שתבוקר באופן עיתי בוועדת חוץ וביטחון למניעת חריגה ממנה בכל נקודת זמן.
כל אלה יחייבו תיקוני חקיקה כדי להגדיר כחרדי לצורך שירות בצה"ל רק מי שלמד במשך כל התקופה שבין הגילים 14-18 במוסד חינוך חרדי, להטיל סנקציות על הפרט ועל ישיבות שלא ישתפו פעולה, ולהעלות את יוקרת השירות בצה"ל בהטבות משמעויות ודיפרנציאליות לכל חייל (לא רק חרדי) ככל שהשירות ארוך ומשמעותי יותר, ובראשם הלוחמים. חקיקה נדרשת גם למתן כלים, משאבים, וסמכויות לצה"ל ולשאר משרדי הממשלה, אשר ימדדו על אופן מימוש אחריותם בגיוס החרדים לצה"ל, לא בעמידה במכסות גיוס (מושג שהגיעה העת להעבירו מן העולם) אלא בהיקף המשרתים החרדים בצה"ל ביחס לחלקם באוכלוסייה. לסיום, יש להבהיר את חשיבות שמירת ערך השוויון, המחייב את שירותם של החרדים בצה"ל, גם כלפי הנשים שכבר משרתות בו, עבורן יש לפתוח את כלל התפקידים הקיימים כדי שיוכלו להמשיך ולתרום באופן מלא לביטחון המדינה.
01 המיועדים לשירות בטחוני (טווח גילים 16-18)
יעברו הכשרות מקצועיות ייעודיות, בעדיפות למערך הלחימה, חלקם בבסיס הכשרה חרדי וישובצו במסלולי שירות קיימים שיורחבו ; אלה מבניהם אשר יימצאו עם התאמה נמוכה לשירות צבאי, ישובצו ע"י צה"ל ביחידות מחוץ לסד"כ (משטרה, מד"א, כיבוי אש והצלה ועוד), ולא במתכונת של שירות לאומי-אזרחי, אליו יופנו רק מי שקיבלו פטור מצה"ל, תוך יצירת דיפרנציאליות בהעדפה למבצעי שירות צבאי תובעני וארוך יותר.
02 חרדים בגילאי 19-23
03 את המצויים במעמד ״תורתו אמונתו״ מגיל 24 ומעלה
נכון לפטור משירות על מנת לעודד אותם להשתלב בשוק העבודה ולדאוג לפרנסתם. את המסלול המאפשר כיום שירות חובה קצר שמשכו מספר שבועות ('שלב ב') לצורך הזנת שירות המילואים לכאורה – יש לבטל לאלתר משום שאין בו ערך ממשי זולת ספירת חרדים נוספים כחיילים.